קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים את חלומה
וחלומנו הישן
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
השיר נכתב ללהקת פיקוד צפון בשנות השמונים, בעת חידוש הלהקות הצבאיות. הוא מנסה לעודד את הישראלי להכיר את הארץ ברגליים. היה זה לפני עידן רכבי-השטח, המגיעים היום לכל מקום שפעם חשבנו כי אפשר להגיע אליו רק ברגל. לפני שנים אחדות "שיפצתי" את השיר כדי להתאימו לעידן החדש וכתבתי: "קום והתעלף בארץ/ סע בוולבו החדיש/ וודאי תפגוש בדרך/ איזה ג'יפ עם נובוריש"... השורה הפותחת, "קום והתהלך בארץ", לקוחה כמובן מספר בראשית, אך יש בה שינוי קטן, ואנשים רבים אינם מבחינים בהבדל. יום אחד אפילו ראיתי על מצבה בבית קברות, חצוב הפסוק "קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". כך לא כתוב בתנ"ך! בתנ"ך כתוב "קום התהלך בארץ", בלי ו"ו החיבור, אך אנשים רבים כבר הפכו את הו"ו הזאת לחלק מהתנ"ך...